בסד
לכבוד ………
שבוע טוב,
לגבי ההקדמה לתע”ס, כתוב קטע שאיני מבינה היטב: “באופן שיסלק את עצמו לגמרי מכל הנאה המלווה לו אפילו בהכרח בדרך ההספקה של קיום חייו, עד שחיי צער יחיה — פשוטו כמשמעו. ואז, אחר שכבר התרגל בזה, וכבר אין בגופו שום רצון לקבל הנאה כל שהיא לעצמו, אפשר לו מעתה לעסוק בתורה ולקיים המצוות גם כן בדרך הזו, דהיינו, בכדי להשפיע נחת רוח ליוצרו ולא להנאת עצמו במשהו”.
בס”ד
לכב’ ………
לגבי השאלה מתע”ס – מצאנו גדולי ישראל ששמו מלח רב במאכלים עד שהיו טפלים ביותר, רבי נחמן מברסלב בנערותו היה בולע את האוכל בלי ללעסו וכדומה, המצאות כאלה. כל זה בכדי למנוע הנאה מן הרצון לקבל. שאלתך, איך יכולים לברך ברכות הנהנין, היא שאלה טובה מבחי’ הלכתית. ואולי כיון שנהנו לעשות זאת לכבודו של הבורא יתברך היה אפשר להם לברך.
אבל אין לשכוח שכל זה דרך חכמי המשנה, אבל דרך זו לא נשארה, אלא חכמי התלמוד חידשו דרך אחרת, לא דרך סיגופים, אלא דרך שהמאור שבתורה מחזירו למוטב, וא”כ ע”פ דרך זו שבה אנו אכן הולכים, צריך כן לקבל את ההכרח, ורק את המותרות לדחות.
בכבוד רב
אמג
