אנחנו נמצאים בתוך תהליך של גאולה שבא לידי ביטוי בחושך גדול מאוד, בקריסה. 

במסכת סוטה נאמר כך:

“בעקבות משיחא חוצפא יסגא, ויוקר יאמיר, הגפן תתן פריה והיין ביוקר, ומלכות תהפך למינות, ואין תוכחת בית, וועד יהיה לזנות, והגליל יחרב, והגבלן ישום, ואנשי הגבול יסובבו מעיר לעיר, ולא יחוננו, וחכמות סופרים תסרח, ויראי חטא ימאסו, והאמת תהא נעדרת, נערים פני זקנים ילבינו, זקנים יעמדו מפני קטנים, בן מנוול אב, בת קמה באמה, כלה בחמותה, אויבי איש אנשי ביתו, פני הדור כפני הכלב, הבן אינו מתבייש מאביו, ועל מה יש לנו להשען על אבינו שבשמים”.
(ראו הסבר ופירוש בהמשך)

המצב הרוחני בערב ימות המשיח יהיה בכי רע. הרמה הרוחנית תהיה נמוכה מאי פעם, לא רק בעם ישראל – אלא בכל המלכויות שבעולם.

במקום המידות הטובות המאפיינות את העם היהודי יופיעו אצל היהודים מידות כמו חוצפה, שנאה, התנהגות ללא ערכים. ברחובות תהיה אווירה של חומריות, הפקרות ונטישת המוסריות. גילוי עריות יופיע במקומות ציבוריים, ובו בעת יזלזלו בתורה, שלא תיחשב בעיניהם (סנהדרין צ”ז ע”א). אנשים לא יתביישו לדבר על עבירות שעשו ועל תאוותיהם בפומבי. המעטים שיישארו חרדים לדבר ה’ – ייחשבו בציבור הכללי לחשוכים. כל אחד ילך אחר אלילי השקר שלו.

סימני התקופה שלפני הגאולה מופיעים בתלמוד (סוטה מ”ט ב’). נציג תחילה את לשון המשנה ככתבה, ולאחר מכן ננסה לבחון את האקטואליה שלה בימינו:

“בעקבות משיח: חוצפא יסגא, והיוקר יאמיר, הגפן תתן פריה והיין ביוקר. מלכות תיהפך למינות – ואין תוכחת. בית ועד יהיה לזנות, והגליל ייחרב, והגולן יישום, ואנשי הגבול יסובבו מעיר לעיר ולא יחוננו, וחכמת סופרים תסרח, ויראי חטא יימאסו, והאמת תהיה נעדרת. נערים פני זקנים ילבינו, זקנים יעמדו בפני קטנים, בן מנוול אב, בת קמה באמה, כלה בחמותה. אויבי איש אנשי ביתו. פני הדור כפני הכלב… בן אינו מתבייש מאביו… ועל מה יש לנו להשען – על אבינו שבשמים!”

חוליי החברה המוצגים במשנה מקיפים את כל תחומי החיים – מהכלל אל הפרט, מהדברים המפורסמים והידועים ביותר עד לדברים האינטימיים והרגישים ביותר. נסביר את הדברים לפי סידרם:

“חוצפא יסגא” – החוצפה, עזות המצח, “יסגא” – תתרומם ותורגש בראש כל חוצות. הנימוס והערכים יאבדו את ערכם בעיני הבריות. לעומת זאת, האדם החצוף והדורסן יהפוך לסמל ההצלחה.

“היוקר יאמיר” – יווצר מצב כלכלי פרדוקסלי. מחד גיסא, מוצרי היסוד יהיו בשפע. למדינות העולם יהיו משאבים רבים, ועל כן סביר היה להניח שמחיר המוצרים יהיה יציב ומאוזן. כיום ישנן הערכות שהעולם מייצר באופן תמידי מזון עבור עשרה מיליארד בני אדם, הרבה יותר מכל יושבי כדור הארץ. אך למרות זאת, “היוקר יאמיר” – במקומות רבים בעולם האינפלציה דוהרת ובמקומות אחרים היא מאיימת ממש. קיימת אבטלה גורפת ומצב של תוהו ובוהו שורר בתחום הכלכלי.

“הגפן תתן פריה” – הגפן הפכה לסמל. לא זו בלבד שיהיו מוצרים נחוצים בכמות מספקת, אלא שאף היין, הנחשב למותרות, יהיה בשפע. ולמרות כל זאת. “והיין ביוקר” – האדם מצפה שמחירי היין ירדו, אך האינפלציה ויוקר המחיה אינם פוסחים גם על מחירו של היין, אף שהוא מצוי בשפע כה רב.

“מלכות תהפך למינות” – המלכות, השליטה, נתונה בידי אנשים שאינם מאמינים בה’. מינות משמעותה כפירה. השליטים בתקופה החדשה הינם אנשים שנדמה להם שהם, ורק הם, מהווים את מרכז היקום.

‘ברוני התקשורת’, האלילים החדשים של זמננו, הם הקובעים את ‘סדר היום’ העולמי. ברצונם – תיפתח מלחמה, ובלחצם – יתחילו גישושי שלום. כל קריין המחזיק בידו מיקרופון, יכול להפוך לאימת השלטון. כדי להשתלב בקבוצה השלטת צריך מעט מרפקים, שליטה בעיתון וברשתות – והאדם הופך לכל יכול…

“ואין תוכחת” – הביקורת הציבורית ההוגנת נעלמה מן האופק. אם את העיתונות, ‘כלב השמירה’ של הדמוקרטיה, כותב קומץ של אינטרסנטים, מי יוכל לעמוד בשער ולהוכיח את מעוותי הדרך? אותה קבוצת אנשים שעמדה בעבר בפרץ, וללא מורא הטיחה את האמת בפני השליט ובפני הציבור, הצטיינה בנקיון כפיים, והתנהגותה היתה ללא משוא פנים, ללא מקח שוחד וללא אינטרסים פוליטיים או כלכליים – נעלמה מן האופק ואנשיה האמיצים היו לנחלת העבר.

“בית ועד יהיה לזנות” – מעולם לא מיסדו את הפריצות, כפי שהיא ממוסדת כיום. העולם המערבי כולו פרוץ. הלבוש שנחשב במשך דורות לסמל המכובדות, איבד את ערכו. מה שהיה מוגדר בעבר כתועבה, נחשב כיום לנאור ולחלק אינטגרלי מהדברים החשובים ביותר שהאדם המודרני חייב לדעת ולראות…

תחת הכותרת ‘אמנות מודרנית’, ניתן כיום להציג את האשפה הדוחה ביותר, ואף להגדיר אותה כ’אמנות’. כך הם פני הדברים בספרות, במדיה לגווניה ובכל תחום שהאדם נתקל בו.

“והגליל יחרב והגולן יישום” – אם ח”ו תפתח מלחמה מהצפון, עלול הגליל להחרב, והגולן יהפך לשממה. ואמנם, תופעות אלו נראו במלחמות השונות שכוונו נגד תושבי צפון הארץ.

“ואנשי הגבול יסובבו מעיר לעיר ולא יחוננו” – מאימת המלחמה ייאלצו התושבים הגרים סמוך לגבול לברוח לתוך הארץ. אולם מחמת הלחץ והפחד מפני הבאות הם לא ידעו להיכן לפנות והם ינדדו מעיר לעיר.

“וחכמת הסופרים תסרח” – אנשים חכמים לא יתפסו מקום מכובד. איש לא יתעניין בחכמתם. אנשים יפסיקו להעריך אדם חכם, אלא אם כן יוכל לקדם אותם מבחינה כלכלית, פוליטית וכדו’. היחס לחוכמה יהיה: “מוכנים אנו לשמוע דבר חוכמה, רק אם נוכל להפוך אותו לנזיל…”

“ויראי חטא יימאסו, והאמת תהיה נעדרת” – נעדרת מלשון עדרים – קבוצות, וכמובן גם מלשון נעדר, חסר. האמת נעשית “עדרים עדרים והולכת לה” (סנהדרין צ”ז).

צו האופנה קובע כי “כל אחד והאמת שלו”. חשיבה זו גורמת לכך שהאמת האובייקטיבית תהיה נעדרת! אלפי אמיתות מדומות מערערות את חוסנה הפנימי של החברה ומביאות לקריסתה.

בעיה זו יוצרת מצוקה אמיתית בחברה בת זמננו. מי שמחפש צדק, מבקש אמת או טוהר, ייאלץ לנדוד למרחקים, כמו עדר הנודד ממקום למקום. הוא ימצא מעט אמת פה, יעבור למקום אחר וימשיך לחפש. השלמות, שהיא המכלול של כל המעלות והאמיתות, תיעלם.

“נערים פני זקנים ילבינו, זקנים יעמדו לפני קטנים” – אם החברה אינה מטפחת את הערכים היסודיים והבסיסיים ביותר, התוצאות אינן מאחרות לבוא! נער יבייש זקן, יצחק לו ויבזה אותו. זקנים יעמדו בפני קטנים – אלו הם מעשים שבכל יום, ישיש עולה לאוטובוס וממשיך לעמוד כאשר קטין יושב מולו ולא חושב לפנות לו מקום!

הפרט המאפיין את התופעה הוא שהעזות תגדל לממדים שלא היו ידועים עד כה. בדורות קודמים התייחסו כולם בדרך ארץ ובכבוד כלפי זקני העם וחכמיו. לעומת זאת, נפרצו כיום כל הגדרים והסייגים. הרס המסגרות המקובלות והמקודשות מדורי דורות, הפך לדבר שכיח ומובן מאליו. החוצפה, העזות וההתמרדות גברו בדורנו ללא גבול. כל מי שהוא חצוף ועז פנים יותר מחברו, נעשה ראש.

“בן מנוול אב, בת קמה באמה, כלה בחמותה” – לפני מספר שנים עדיין ניסו להסתיר את המשבר בחינוך. ניסו לחפות על ההרס שנוצר כתוצאה מאובדן הסמכות של האב והאם, דיברו על ה’חינניות’ הקיימת ב’חברות’ שנוצרה בין ההורים לילדיהם. אולם כיום להורים אין זכות להביע את דעתם, האלימות בבתי הספר הפכה למכת מדינה, והמורים עוסקים במגננה מפני התלמידים.

“אויבי איש אנשי ביתו” – הולכות ונעלמות המסגרות המשפחתיות האמינות, החמות, המעניקות לאדם ביטחון עצמי ושמחה, הבונות היררכיה במשפחה ויוצרות אי של שקט ושלווה בתוככי ים החיים הסוער שבחוץ. זאת ועוד, מעולם לא היה הקף כה נרחב ומזעזע של ‘פרוק משפחות מרצון’, כפי שהוא קיים כיום!

מציאות קשה זו נותנת אותותיה בילדים. לא פלא הוא שבמצב זה מלבינות שערות ראשו של האב בטרם עת בגלל הבן ה’יקיר’ שלו. “והבת קמה באמה” – אין סמכות במשפחה, אין כבוד להורים, אין חינוך. “אבי לא יקבע לי מה אעשה, אמי לא תאמר לי לאן אני ‘אצא’ ומתי”. “ההורים לא יכתיבו לי היכן ללמוד”, שיביאו כסף, והרבה…

“פני הדור – כפני הכלב” – המנהיגים המופיעים על המרקעים, אלו שאמורים ‘להוביל’ את האומה, נוהגים כמנהג הכלב. דרכו של הכלב להלך מספר צעדים לפני אדונו, לעשות עצמו כמוביל וכמנהיג, אולם בפועל הוא מתבונן כל העת לאחור, במטרה לוודא שהוא אכן הולך ב’תלם’… ‘מנהיג’ הלומד לכלכל את צעדיו לפי סקרי דעת קהל מזדמנים, חסר לו ‘עמוד שדרה’ קבוע ויציב. אין לו די אומץ או די יושר לשרטט את האסטרטגיה שלו בלי תמיכת ‘גיבוי’ מאסיבית של סקרי סוף השבוע. המנהיגים אינם נבחרים לפי כישוריהם, אלא לפי מצבם בסקרים.

לאחר תאור מפורט זה מסכמת המשנה:
“ועל מה יש לנו להשען? על אבינו שבשמים” – האדם, בראותו את המתחולל מבית ומחוץ, חפץ לחזור לטוב, לטוהר, לשלווה ולאמת. חפץ הוא להיצמד לערכים, ליציבות, לשלום, למסגרת משפחתית תקינה, לחכמה, לחינוך, לסדר ולאחריות. באותה שעה הוא מבין, כי האפשרות היחידה העומדת לפניו היא התקרבות לאבינו שבשמים! הוא, ורק הוא, יוכל להוות עבור האדם קרש הצלה בפני הגלים השוצפים. ואמנם, בסופו של התהליך יגיע האדם למסקנה שאין לו בעולם גורם כלשהו שהוא יכול לסמוך עליו מלבד – אבינו שבשמים (הרב זאב גרינוולד).

כתוב שלפני עלות הבוקר מתחשך בכפליים, המשנה הנ”ל מתארת את החושך הערכי ההולך וגובר.

אין לפחד, ואין להבהל, כי צריך לדעת שזהו התהליך, הן לגבי עצמי באופן פרטי, קשיי האמונה והנתינה הולכים וגוברים, והן לגבי החברה מסביב, הקשיים הולכים וגוברים, ריבוי המחלוקות, ריבוי האלימות, חוסר כנות ויושר, גם ההולכים בדרך הדת, הולכים ומחצינים, ואינם יודעים מהי דת באמת.

מהי הסיבה לכל זה? דהנה יש כלל באר”י הקדוש – “אין אור ללא כלי”, ובכדי להביא לנו את אור הגאולה, שהוא אור גדול ושלם, אור שיפעל

א) חינוך מחדש בכל חלקי העם.

ב) בנין החברתי באופן של צדק אהבה ושלום.

ג) השתתת חוקי המדינה על ציווי התורה.

ד) חיבור כל העם וכל האנושות לבורא העולם, באמונה, באהבה, וביראה.

ה) פעולות חיצוניות: בנין בית המקדש, וחזרת כל המצוות התלויות בו. קיבוץ נדחי ישראל לארץ ישראל, גם בגשמיות, גם מבחינה ערכית. חזרת כל האנושות בתשובה, והשתתת חוקי האהבה בכל העמים.

בכדי להשיג את האור הזה, אנו זקוקים לכלים, וכלים הם חסרונות סבל ויסורים. ובאמת האור הזה הוא התפשטות פנימיות התורה בנפשותינו, ובכל חלקי עם ישראל, ומימושו של העקרונות דפנימיות התורה.

הקב”ה מוביל מהלך שבו התופעות השליליות הולכות ומתגברות, הן בגשמיות והן ברוחניות, בכדי להכיננו למהלכים דרסטיים מצידו. התופעות השליליות מטרתן ליצור לחץ גובר והולך, בכדי שהאדם והעם יהיו מוכרחים לחפש עקרונות חדשים לבסס בהם את החיים.
הקונספירציות השונות אינן משנות כלום, בפרטיהן, ובשמותיהן, מאחורי כולן עומד בורא העולם בכבודו ובעצמו, וכל זמן שאין סכנה מוחשית, שאותה עלינו לקדם גם באופן גשמי, אז הריכוז שלנו הוא בענין מציאת העקרונות הנכונים של החיים, ובעיקר החיאה של קיום התורה והמצוות, הן בחיצוניות והן בפנימיות. מטרתן של הקטסטרופות השונות, כולל נזקי מזג האויר ההולכים ומתחזקים, כולל מגיפת הקורונה והחיסונים, לשינוי פני המציאות מרצון לקבל לרצון לתת, זו משמעות הגאולה האמיתית, מהפך פנימי וחיצוני אישי וכללי, במקום אהבה עצמית אהבת הזולת.

כולנו נקראים לדגל הגאולה, לימודי התורה, הן הלכה, והן פנימיות התורה, יסוד קבוצות בארץ ובחו”ל של גברים ונשים המעונינים בשינוי עצמי, ובשינוי סביבתי, הקבוצות צריכות להפגש וליסד חוקים ותקנות של “ואהבת לרעך כמוך”, הקשורים לתורה ולמצוות.

עם הגאולה יש גם את המושג של משיח. המושג של משיח עיקרו מושג פנימי. רבנו בעה״ס שמסביר שהמושג משיח הוא התפשטות אור פנימיות התורה של הזוהר הקדוש וענפיו בכל חלקי עם ישראל, בכל המגזרים כולם בלי יוצא מן הכלל. לדברים המלאים בעניין המשיח:

כולנו נקראים לדגל הגאולה

הבה נייסד קבוצות בארץ, בחו״ל של גברים ונשים שמעוניינים בשינוי עצמי ובשינוי סביבתי
יכולות להיות קבוצות במדיות השונות כפי שזה היום זמין ביותר. אבל זה לא מספיק.

אנחנו צריכים גם קבוצות של פגישות פרונטליות. קבוצות של אנשים שפחות או יותר גרים באותו האיזור, נפגשים ביחד, מתחבקים, לא רק וירטואלית, מתחבקים ממש, עוזרים אחד לשני, נפגשים, מדברים על המצב, מעלים רעיונות לגבי חינוך מחדש, רעיונות לגבי איך להזרים לעצמנו ולאחרים את החינוך החדש, את התקווה, את החזון, את הידיעה הברורה שבורא העולם עומד להביא לכאן סדרים חדשים לגמרי, ההכנות לזה, בפנימיות ובחיצוניות.

אני קורא לכולם, גברים ונשים, אנא הפיצו את הבשורה הזאת, הפיצו את כל הדברים הללו בכדי שנוכל להתכונן. היחיד כוחו דל אבל הרבים – יש להם כח גדול. ולכן אנחנו צריכים להתאגד קבוצות קבוצות, באיזור הצפון, השפלה, מישור החוף, להתאגד כל איזור.

אנחנו צריכים לחפש את האנשים שהדברים הללו מדברים אליהם, שמחפשים גם הם שינוי פנימי וחיצוני, שמבינים את גודל השעה, שמבינים את גודל הבשורה, מבינים גם את הסכנות הגדולות שישנן למפתנינו ושאנחנו כבר נמצאים בתוכן.

הקבוצות הללו צריכות להתאגד ואולי פעם אחת בחודש פעם אחת ברבע שנה לנסות לעשות מפגש יותר כללי של קבוצות רבות ביחד, בכדי לחזק יותר ויותר את לימוד הגאולה והכנת הגאולה.

באיזור מקום מגוריכם

השיעור המלא בו מדבר הרב גוטליב על עניין הגאולה