בסד
איפוד הוא תיקון המלכות, בגימטריא צ”א, דהיינו הוי”ה אדני, שהוא זווג קוב”ה ושכינתיה. קוב”ה הוא בחי’ החושן.
אפד – פה. לא יזח החושן שהוא לב מעל האפוד, שהוא פה, שיהיו פיו ולבו שוים (דמ”א).
חושן – תלמידי חכמים, אפד – המון עם ישראל, שצריכים להיות קשורים זל”ז. חושן – צורה, אפד – חומר.
אפד – איפה פה הדלת, דלת היכל המלך, להיכנס פנימה להיות מחובר עם המלך.
(ו) וְעָשׂוּ אֶת הָאֵפֹד זָהָב תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן תּוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר מַעֲשֵׂה חשֵׁב: חמישה חומרים כנגד שם הוי”ה וכתר.
(ז) שְׁתֵּי כְתֵפֹת חֹבְרֹת יִהְיֶה לּוֹ אֶל שְׁנֵי קְצוֹתָיו וְחֻבָּר:
הצד האחורי מחובר עם כתפיות אל הכתפים, הצד האחורי מרמז לכלי קבלה של האדם, והכתפים הם כלי השפעה של האדם. וצריך לחברם יחד, בסוד שיתוף מידת הרחמים בדין.
(ח) וְחֵשֶׁב אֲפֻדָּתוֹ חגורה שעל ידה חוגרים את האפוד על המתנים, אֲשֶׁר עָלָיו כְּמַעֲשֵׂהוּ מִמֶּנּוּ יִהְיֶה. יש אפוד, ויש חשב האפוד, החיפוש – איפה פה הדלת? ומחשבות כל הזמן בענין הזה, היכן הפתח להיכל המלך? זָהָב תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר:
(ט) וְלָקַחְתָּ אֶת שְׁתֵּי אַבְנֵי שֹׁהַם, בהיפוך אותיות משה, כי מן המים משיתיהו, מן התורה הנקראת מים, וּפִתַּחְתָּ עֲלֵיהֶם שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:
(י) שִׁשָּׁה מִשְּׁמֹתָם עַל הָאֶבֶן הָאֶחָת וְאֶת שְׁמוֹת הַשִּׁשָּׁה הַנּוֹתָרִים עַל הָאֶבֶן הַשֵּׁנִית כְּתוֹלְדֹתָם: חלק שייכים לימין, וחלק שייכים לשמאל.
(יא) מַעֲשֵׂה חָרַשׁ אֶבֶן, סיתות של אבן, כלומר עריכת ההבנות כראוי, איך להיכנס לפתח הדלת דהיכל המלך, פִּתּוּחֵי חֹתָם תְּפַתַּח אֶת שְׁתֵּי הָאֲבָנִים, עַל שְׁמֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֻסַבֹּת מִשְׁבְּצוֹת זָהָב תַּעֲשֶׂה אֹתָם. זה הב – אני רוצה את הקב”ה, זה צריך להיות משובץ בתודעה שלנו. ואת זה צריך לעשות פיתוחי חותם, כלומר לפתח את הרצונות האלו, בצורה שיחתמו בכל אורחות חיינו.
(יב) וְשַׂמְתָּ אֶת שְׁתֵּי הָאֲבָנִים עַל כִּתְפֹת הָאֵפֹד אַבְנֵי זִכָּרֹן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת שְׁמוֹתָם לִפְנֵי יְהֹוָה עַל שְׁתֵּי כְתֵפָיו לְזִכָּרֹן, כל אחד צריך לזכור לפי צבע האבן שלו, את העבודה המוטלת עליו, בימין צבע לבן, זו עבודת החסד והאהבה, ובשמאל צבע אדום, זו עבודת היראה והגבורה.
(יג) וְעָשִׂיתָ מִשְׁבְּצֹת זָהָב: נצח והוד, שהם מכילים את החכמה האלוקית.
(יד) וּשְׁתֵּי שַׁרְשְׁרֹת זָהָב טָהוֹר מִגְבָּלֹת תַּעֲשֶׂה אֹתָם מַעֲשֵׂה עֲבֹת וְנָתַתָּה אֶת שַׁרְשְׁרֹת הָעֲבֹתֹת עַל הַמִּשְׁבְּצֹת: העביות והרצון של האדם, קושרת את החכמה האלוקית אשר במשבצות הזהב, לתודעת האדם.
