בסד
שמעתי את השיר
נפלא ואדיר,
“קרב יום”
בו אתה שר ממש בחום,
את נשמת חייך,
את כל כיסופיך.
בטקסט הרגיל,
מתברר שהבורא עושה תרגיל,
טוב ומטיב מצד אחד,
זוועות נוראיות ופחד,
מצד השני,
של תפישת האני.
אין לשכוח,
גם להבין עם המח,
שיתרון האור רק מתוך החושך ניכר,
וללא זה הכל נשבר.
גם הטרגדיות הפרטיות שלך,
עושה הבורא מחמת אהבתך,
לחשוב על זה,
לבקש מאבי חוזה,
את אור האמונה,
את פענוח התמונה.
מאחל לך בכל לבי,
ומגלה כאן את כל אהבתי,
לא מצד העבר,
שהרי היה כבר,
אלא מצד נוכחותך היום,
אני מאחל שלום.
