בס”ד
וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. וְאֶל-הַלְוִיִּם תְּדַבֵּר, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, כִּי-תִקְחוּ מֵאֵת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל אֶת-הַמַּעֲשֵׂר אֲשֶׁר נָתַתִּי לָכֶם מֵאִתָּם, בְּנַחֲלַתְכֶם-וַהֲרֵמֹתֶם מִמֶּנּוּ תְּרוּמַת יְהוָה, מַעֲשֵׂר מִן-הַמַּעֲשֵׂר. וְנֶחְשַׁב לָכֶם, תְּרוּמַתְכֶם-כַּדָּגָן, מִן-הַגֹּרֶן, וְכַמְלֵאָה, מִן-הַיָּקֶב. כֵּן תָּרִימוּ גַם-אַתֶּם, תְּרוּמַת יְהוָה, מִכֹּל מַעְשְׂרֹתֵיכֶם, אֲשֶׁר תִּקְחוּ מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וּנְתַתֶּם מִמֶּנּוּ אֶת-תְּרוּמַת יְהוָה, לְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן. מִכֹּל, מַתְּנֹתֵיכֶם, תָּרִימוּ, אֵת כָּל-תְּרוּמַת יְהוָה: מִכָּל-חֶלְבּוֹ-אֶת-מִקְדְּשׁוֹ, מִמֶּנּוּ. וְאָמַרְתָּ, אֲלֵהֶם: בַּהֲרִימְכֶם אֶת-חֶלְבּוֹ, מִמֶּנּוּ, וְנֶחְשַׁב לַלְוִיִּם, כִּתְבוּאַת גֹּרֶן וְכִתְבוּאַת יָקֶב. וַאֲכַלְתֶּם אֹתוֹ בְּכָל-מָקוֹם, אַתֶּם וּבֵיתְכֶם: כִּי-שָׂכָר הוּא לָכֶם, חֵלֶף עֲבֹדַתְכֶם בְּאֹהֶל מוֹעֵד. וְלֹא-תִשְׂאוּ עָלָיו חֵטְא, בַּהֲרִימְכֶם אֶת-חֶלְבּוֹ מִמֶּנּוּ; וְאֶת-קָדְשֵׁי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל לֹא תְחַלְּלוּ, וְלֹא תָמוּתו (במדבר, י”ח, כ”ה-ל’).
וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. וְאֶל-הַלְוִיִּם תְּדַבֵּר, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, כִּי-תִקְחוּ מֵאֵת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל אֶת-הַמַּעֲשֵׂר אֲשֶׁר נָתַתִּי לָכֶם מֵאִתָּם, בְּנַחֲלַתְכֶם – אחרי שאתם לוקחים את המעשר שמגיע לכם וַהֲרֵמֹתֶם מִמֶּנּוּ תְּרוּמַת יְהוָה, מַעֲשֵׂר מִן-הַמַּעֲשֵׂר – הלוויים צריכים לקחת עשרה אחוז ממה שקיבלו מישראל ולתת אותם לכהן, תרומת מעשר, וְנֶחְשַׁב לָכֶם, תְּרוּמַתְכֶם-כַּדָּגָן, מִן-הַגֹּרֶן, וְכַמְלֵאָה, מִן-הַיָּקֶב – רש”י: תרומת הלווים מיועדת לכהנים וממילא אסורה לזרים ולטמאים וחייבים עליה מיתה. כחומש, כתרומה גדולה כמו שלוקחים תרומה מן הגורן, יצהר ותירוש מהיקב. וְכַמְלֵאָה, מִן-הַיָּקֶב – מלא לשון בישול, תבואה שנתמלאה. כֵּן תָּרִימוּ גַם-אַתֶּם, תְּרוּמַת יְהוָה, מִכֹּל מַעְשְׂרֹתֵיכֶם, – כמו שישראל מרימים תרומה גדולה מהגורן ומן היקב ונותנים לכהן, כך מצווים הלווים להרים מהמעשר שלהם, וּנְתַתֶּם מִמֶּנּוּ אֶת-תְּרוּמַת יְהוָה, לְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן. מִכֹּל, מַתְּנֹתֵיכֶם, תָּרִימוּ, אֵת כָּל-תְּרוּמַת יְהוָה: מִכָּל-חֶלְבּוֹ-אֶת-מִקְדְּשׁוֹ.
מה יהיה אם הלוי בא לגורן עוד לפני שהכהן היה שם? הרי הסדר הוא שהכהן צריך להגיע ולקבל את התרומה שלו, אח”כ הלוי מקבל את המעשר וממנו נותן הלוי מעשר תרומה לכהן. מה יהיה אם הקדים הלוי את הכהן ולקח את המעשר שלו לפני שהכהן לקח תרומה גדולה? – אומרת התורה, מִכֹּל, מַתְּנֹתֵיכֶם לרבות מקרה כזה. הלוי צריך להפריש ממה שהוא לקח, גם תרומה וגם תרומת מעשר. וְאָמַרְתָּ, אֲלֵהֶם: בַּהֲרִימְכֶם אֶת-חֶלְבּוֹ, מִמֶּנּוּ, וְנֶחְשַׁב לַלְוִיִּם, כִּתְבוּאַת גֹּרֶן וְכִתְבוּאַת יָקֶב. אחרי שהלוי מפריש את כל מה שהוא מפריש, המותר נחשב חולין גמורין כמו תבואת גורן ויקב. וַאֲכַלְתֶּם אֹתוֹ בְּכָל-מָקוֹם, אַתֶּם וּבֵיתְכֶם כל הנותר הוא חולין שניתן לאוכלו בכל מקום ולאו דווקא בבית המקדש, רש”י: “בכל מקום, אפילו בבית הקברות. כִּי-שָׂכָר הוּא לָכֶם, חֵלֶף עֲבֹדַתְכֶם בְּאֹהֶל מוֹעֵד. כל מה שהלוויים צריכים להפריש, על זה נאמר, וְלֹא-תִשְׂאוּ עָלָיו חֵטְא, בַּהֲרִימְכֶם אֶת-חֶלְבּוֹ מִמֶּנּוּ; וְאֶת-קָדְשֵׁי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל לֹא תְחַלְּלוּ, וְלֹא תָמוּתו אתם בסדר גמור. אבל אם הלווים לא יפרשו את מה שהם צריכים להפריש, אז הם לא בסדר.
להוסיף על הדברים מצד פנימיות האדם, הכהן, קו ימין, תכונת החסד שבאדם, והלוי הוא קו שמאל, תכונת הרצל”ק שבאדם. כמובן כשמדברים על כהנים ועל לוויים ובית המקדש, גם הלווים מתוקנים בקדושה. כלומר, יש מציאות של כלים דקבלה, הרצונות דקבלה שבאדם מתוקנים על מנת להשפיע, צריכים לדעת שיש שתי תכונות מרכזיות, נשמות ששייכות לחסד – בחינת הכוהנים, ונשמות ששייכות לכלים דקבלה – בחינת לויים. כמו שהכוהנים שימשו בבית המקדש כך גם ללויים היה תפקיד בבית המקדש, לכן היה עניין שישראל צריך להפריש מתבואתו, מן היין ומן השמן ולתת גם לכהן וגם ללוי. מדוע? – כי ישראל צריך לתמוך במשרתי ה’. היות שהכוהנים והלווים משרתים בבית המקדש ישראל צריך לתמוך בהם. מאיפה תהייה להם פרנסה, אוכל ומזון, אם כל הזמן הם משמשים בשירות בבית המקדש? על ישראל להשתתף דרך התרומה בהם.
כשלומדים את זה בגוף אחד, באדם פרטי, צ”ל, באדם יש כלים דהשפעה וכלים דקבלה, כהן ולוי. אדם צריך להפריש מכוחותיו הן לכלים דהשפעה והן לכלים דקבלה. ישראל הם בחינת הכוחות שבאדם ומהכוחות צריך להפריש לטובת הקדושה. מה הנקודה שגם הלווים צריכים להפריש מתוך המעשר שלהם עוד תרומת מעשר ולתת לכהן? מדוע לא מספיק שישראל נותן? הרי ישראל כבר הפריש מכוחו עבור בחינת החסד והאמונה ואם כן למה גם הלוי צריך לעשות זאת? הלוי מקבל מעשר, מעשר מרמז על הספירה העשירית שהיא בחינת מלכות שמיים, עצם התמיכה שישראל תומך בלוי זה נקרא בחינת מלכות שמיים, כי הוא צריך לתמוך בעובדי בית המקדש. אבל יש עניין שהלוי ייכנע לכהן. היות שהלוי הוא צד שמאל והכוהן הוא צד ימין יש עניין שהשמאל ייכנע תחת הימין, שהרצונות דקבלה יהיו כנועים ונשלטים על ידי הרצונות דהשפעה. זאת הסיבה שהלוי צריך לתת מעשר ממה שהוא קיבל, להפריש ולתת לכהן – מעשה סמלי שבא לסמל שצריך הלוי להיות משועבד לכהן.
סיכום, ישראל זה האדם, הוא צריך להפריש מכוחותיו לבחינות הקשורות לקדושה אצלו, בין אם זה כלים דהשפעה או כלים דקבלה, כלים שמשרתים את ה’. הכלים דקבלה צריכים להכניע את עצמם תחת הכלים דהשפעה (תש”ע).
