בסד
- מטרת הישיבה היא ליחד זמן, שבו נפגשים בצותא, וכל אחד מתבונן במעלותיו של חבירו, חושב עליו מחשבות טובות. זו עבודה פנימית, שמטרתה להפעיל את רגש האהבה לזולת. מזה צריך לצמוח קשר הולך ומתחזק בין אדם לחבירו. עי”כ מרויחים גם את רצון ה’ – “ואהבת לרעך כמוך”, ואח”כ להגיע עי”כ ל”ואהבת את ה’ אלקיך, בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך”. האמצעי בין אהבת חברים לאהבת השם היא אהבת רבו.
- על מה מדברים? אין מטרת ישיבת החברים לימוד, ישיבת החברים אינה שיעור, אין צורך לקרוא מאמר מסוים, או לגמור מאמר מסוים. אלא המטרה כנ”ל. ולכן בכל פעם תהיה הישיבה אצל מישהו / מישהי אחרת, ובכל פעם זה שיושבים אצלו, יעלה נושא לדיון. הנושאים המדוברים צריכים להיות חיוביים – גדלות החברים, מה אנו מרויחים מכך, גדלות התורה, גדלות הרב, גדלות הקב”ה, וכדומה כל שאלה ונושא חיובי לשיקול דעתו.
- הדיבורים צריכים להיות כנים, פשוטים, אמיתיים, סוג של “ריאליטי”, כלומר דיבורים מן החיים, ממה שקורה בחיי היום יום, דוגמאות ממה שקורה בבית, בבית הכנסת בעבודה, עי”כ מתעוררות שאלות, איך אנו צריכים להגיב בצורה החיובית ביותר.
- גם כשלונות יכולים לעלות בישיבה, כי כל מה שיש בחיים לגיטימי שיעלה, אבל הכשלונות לא במגמה של – אתם רואים שאנחנו לא זורמים לשומקום, אלא כשלונות במגמה של לשאול את החברים והחברות, איך אתם הייתם מתנהגים במקומי? איך למנף את הכשלון להצלחה וכדומה?
- אין צורך להיות נוקשה ומכני, אלא טבעי ומשוחרר, כי רק ע”י כנות ופשטות יכולים להתחבר. דיבורי הלב, ממה שחויתי, שאלות שיש לי, ספיקות תמיהות, בשיא הכנות והפשטות.
- אם רוצים ללמוד משהו שקשור למטרת החברה אפשר. כמה דקות הלכה גם חשוב. אם בעל הבית רוצה להביא לחברה קטע יפה שראה באיזה ספר, גם אפשר.
אברהם מרדכי גוטליב
