בסד
אנו נכנסים למצב חורף, מצב של הסתרה – לילה ארוך, ויום קצר. במצב זה אנו צריכים לבקש מהבורא, גם בגשמיות וגם ברוחניות – שפע. בגשמיות הטבע והשדות זקוקים לגשם, ברוחניות – תודעות עם ישראל זקוקים לאור ה’ שיתגלה וירווה את הנפשות הצמאות למשמעות של חיים. אם אין גשם, השדות והטבע מתייבשים, ונעשים מדבר, עצים קמלים, ושיחים ופרחים פירות וירקות הכל לא מתפתח. ובאם אין שפע רוחני קורה אותו דבר בנפשות, הנפשות מתייבשות, קמלות, ללא שפע חיים אמיתי, ללא מזון אמיתי, אלא רק מזון פלאסטיקי מלאכותי. אין משמעות אמיתית לחיים. אור אין סוף ברוך הוא הוא אנרגיית החיים האמיתית, ורק הוא יכול להרוות את האדם, כי האדם עץ השדה.
הקב”ה הוא כל יכול “משיב הרוח ומוריד הגשם”, הוא יכול להשיב רוחניות נפלאה באדם, ועי”כ להוריד ולבטל את כל הגשמיות. “ותן טל ומטר לברכה”, אנו רוצים את השפע האלוקי שירווה את תודעתנו, שנזכור את הבורא, שימלא את ישותנו, ואת רצונותינו, אבל שכל זה יהיה לברכה, לא לקללה, שלא נשתמש באור הנפלא הזה לצרכים מלוכלכים, לתועלת עצמינו ולהתגאות על מישהו.
