בסד
אחר דרישת שלומכם הטוב, וגעגועים וכיסופים להצלחתכם הקרובה, ותפילות להתרוממות הרוח ושמחה עד בלי די, ללא שום מועקה או טרוניה…
סוף סוף הגענו למטרת ופסגת כל הימים הללו, יום שמיני עצרת, יום שמחת תורה. אני קורא לכולם לצאת לבית הכנסת, ולשמוח בתורה שנתן לנו השי”ת. ומעבר לכל להתחבר עם בית הכנסת שבליבכם, ולתת כבוד לתורה.
התורה היא המסמך המרכזי של חיינו, המסר המקורי שמגיע מבורא עולם אלינו, ע”י משה רבינו עליו השלום, ועבר רענון והתאמה לחיינו שבכל דור, ע”י צדיקי וגאוני התורה זצ”ל.
בתורה רבדים רבים, חיצוניים ופנימיים, כולם חשובים לנו, כולם מצילי חיים, כי הם הוראות שונות המיועדות לנו, עמ”נ שנוכל לבנות את עצמינו נכון, עמ”נ שנוכל לבנות זוגיות ומשפחה יציבה, עמ”נ שנוכל לבנות חברה בריאה ומהנה, עמ”נ שנוכל להתקשר עם בורא העולם.
עיקר השם תורה הוא מלשון הוראה, כי היא מורה לנו את הדרך להגיע לתוך עצמינו, לנפש האלוקית שבנו, להתחבר עם השי”ת שבתוכינו, ולהעצים אותו בכל קנה מידה אפשרי. שימו לב, עיקר ההתאמצות שלנו, צריכה להיות מכוונת פנימה, ולא החוצה, להגדיל ככל שניתן את הנוכחות האלוקית בתוך התודעה שלנו.
ביום זה אנו מתאספים יחד, עצרת משמעותה התאספות וכינוס, הכל סביב השמחה בכך שהשי”ת נתן לנו את התורה הקדושה, ביום זה אחר כל התיקונים של ימי תשרי, נעשה הזווג והחיבור בין הקב”ה לבין עם ישראל, סביב האור הגדול של התורה.
כמו”כ מתחילים לשאול גשמים ביום זה, הגשמים מרמזים על השפע העליון אשר יורד מן הבורא לנבראים, ומרמזים על חיבור הזכר והנקבה, שהם השי”ת ועם ישראל, כאשר הזכר נותן את טיפתו אל הנקבה, ובכך מתעברת הנקבה עם נשמות ותובנות חדשות.
ושוב אנו עומדים בפני חורף חדש, וגלגל השנה מסתובב לו, ומקרין הזדמנויות חדשות של עבודה עצמית, ושל בניית תודעה רוחנית אוהבת יותר ויותר עמוקה, ביננו לבין עצמינו, ביננו לבין עם ישראל, וביננו לבין הקב”ה. אמנם רשמית אנו מתבגרים ומזדקנים, אבל אנו גם משתפרים ומחכימים, ברוך השם.
שוב יוצאים אחר החג אל ימות החול, ובהם העבודה הסיזיפית המונוטונית, אבל מלאת ריגושים אם מסרבים להכנע לאפרוריות, אלא “חדשים לבקרים רבה אמונתך”. נח ונעים היה לנו בימי החגים, קדושת הימים נעמה לנו, השרתה בנו אוירת רוחניות, וניתוק מצרות החיים היום יומיים, מין פסק זמן ממהלך החיים הרגיל.
כעת צריכים לחזור לימות החול, “אדם לעמל יולד”, בשמחה ובטוב לבב.
חג שמח לכולם
ידידכם
אברהם מרדכי גוטליב
