חיפוש
Close this search box.

חוק יסוד – לימוד התורה – תשפ”ג

 

בסד

 

אין שום חולק שהתורה היא נשמת היהדות, “אם לא בריתי יומם ולילה, חוקות שמים וארץ לא שמתי”, אילולא התורה אין שום זכות קיום לעולם כולו, ולא לעם ישראל. “כי הם חיינו ואורך ימינו ובהם נהגה יומם ולילה”.

חברי הכנסת החרדים שמציעים את החוק הזה, בטוחים לגמרי שהחוק הזה נחוץ לטובת עם ישראל, בכדי להגן על עם ישראל. “תורה מגנאומצלא, בין בעידנא דעסיק בה, ובין בעידנא דלא עסיק בה”. ולכן תובעים הם שכנסת ישראל תקבל זאת בתור חוק יסוד, ותכיר במי שמתמסר ללימוד התורה באופן שתורתו אומנותו, כמי ששירת בצה”ל, ומילא את כל חובותיו החילוניים למדינת ישראל. באופן שכל הזכויות יוגשו לו, וכמובן שלא ינסו למנוע ממנו את לימוד התורה.

אולם שאלה קטנה נשאלת כאן, איך זה שלימוד התורה אינו מגן על היהדות החרדית והדתית עצמה? איך הם רוצים שזה יגן על כל עם ישראל, אם עליהם עצמם זה אינו מגן?

  • ריבוי המחלות הסופניות אצל לומדי תורה, אלפי אבות ואמהות הולכים לעולמם מידי שנה, ממחלות קטלניות. ומדוע אין התורה היקרה מגינה מפני כל המוות והאסונות והמחלות הרבים?
  • ריבוי היוצאים בשאלה, היכן המאור שבתורה המחזירו למוטב? ריבוי אלה שיוצאים לניאוף ובגידות, חיים וולדר לא היה היחיד, יש רבים כאלה, אלא שהכל מטאטאים מתחת לשטיח.
  • ריבוי גירושין בעולם החרדי, נשים מוכות וסובלות מאלימות ומדיכוי נוראיים, יש כ”כ הרבה נשים שרוטות ופגועות, ואין פוצה פה ומצפצף, והיכן לימוד התורה של בעליהם המושחתים? איך לא מנע זאת מהם?
  • איך זה שבכל שנה כאשר חוזרים ממירון יש הרוגים, שלא לדבר על אסון מירון הידוע, היכן התורה הנפלאה של כל בני התורה?
  • איך יש ריבוי של מחלוקות ומריבות בציבור החרדי? הלא בתי הדינים מלאים במחלוקות ממוניות ומחלוקות נכסים?
  • איך יש ריבוי מחלות נפש בעולם החרדי, מחלות שהולכות וגוברות, הלא התורה היא כ”כ נפלאה, מתוקה מדבש ונופת צופים?

שאלות אלו נשאלו גם ע”י גדולי החסידות וגדולי המוסר.

התשובה היא שיש לחלק בין תורה לבין חכמה, חכמה בגויים תאמין, תורה בגויים אל תאמין. מהו החילוק? אותה גמרא יכולה להיחשב לחכמה, ואותה גמרא יכולה להיחשב לתורה? מהו ההבדל?

כל דבר שאדם לומד, אם הוא לומד אותו בשביל ידע, ללא קשר לבורא עולם, נחשב לחכמה, ולא יגן עליו, ולא יחזיר אותו למוטב, להפך יגדיל אצלו את האהבה העצמית יותר ויותר, במידה מופרזת ונוראית. ורק לימוד אשר מקושר לבורא עולם, כלומר בזמן שאדם לומד הוא חושב ומרגיש ורוצה להתחבר לנותן התורה, ומחפש גם בתוך התורה עצמה את מציאותו יתברך, ואת הדרכים להתקשר אליו בחיצוניות ובפנימיות, אז מוגדר זה בשם תורה, ויכול להאיר לו אלוקות, ולקרב אותו להשי”ת.

לימוד כזה הוא לימוד הנוגע לנפש האדם, להכרת עצמו, להכרת הרע שבו, להכרת הטוב שבו, לימוד של מגוון מדרגות הנפש, לימוד של התבודדות ומדיטציה עם נפש האדם, עם האלקים שבתוכי, חווית האלקים, חווית יראה, וחווית אהבה. כל הדברים הללו הם הליבה של היהדות, והם הנבחנים לתורה. הם אמורים לשפר את האדם הפרטי, ואת המרחב הציבורי, הם אלו שאמורים להגן על אדם ועם מפני הצרות והיסורים הנוראים המתרחשים.

לאור דברים אלו ניתן לומר, שחוק יסוד לימוד התורה שאותו מציעים חברי הכנסת הוא לא רלוונטי, ולא מטעם שהם משקרים, אלא מטעם שהם עצמם אינם יודעים את ההבדל בין תורה לחכמה, וסוברים שהחכמה שנלמדת היום בעם ישראל היא תורה, אבל אין הדבר נכון. אמנם החכמה הזו אינה יותר גרועה מלימודי מתמטיקה שלומדים באקדמיה, ולפיכך הם צודקים בזה שהם דורשים זכויות עבור לימוד החכמה הזה. אבל אינם צודקים בזה שסבורים שזה מה שמגן על עם ישראל, שהרי על העולם הדתי והחרדי אינו מגן, ואיך יגן על כללות העם. עינינו רואות כמה רציחות נעשות דוקא בקרב לומדי תורה, והיכן הגנתה של התורה?

ועדיין אנו מודים להשי”ת על רוב הניסים שעושה עמנו, הרבה הצלות ומניעות של אסונות ופיגועים, שאם היה מתיר את הרצועה לגמרי, היה יכול להיות הרבה יותר גרוע.

מן הראוי שאנו, פשוטי העם ניתן אל ליבנו את הדברים הנ”ל, ונבין שיש כאן משהו מעוות ולא נכון, בכל התצוגה של עולם התורה, אלא עדיין יש הרבה לשפר ולהתקדם, בכדי שבאמת יהיה זה עולם התורה, ולא עולם החכמה. וכיון שאין כאן ממש תורה, לכן יש הרבה דברים מעוותים, כגון יחסים גרועים בין רבנים לתלמידים, הרבה חוסר שיווניות, אפליות של בנים ובנות, אפליות של ספרדים וכו’, כל זה ועוד דברים רבים, מטעם שאור ה’ אינו מאיר באמת בלבבות. וצריכים אנו לדרוש את ה’ שיבוא לדור במקומותינו.