האם ניתן להוכיח שישנה התערבות אלוקית “ספונטנית”, מעבר לחוקים שקבע ה’ במציאות, החוקים המולידים מאליהם תוצאות מוכרחות המציאות?

דוגמה בתפילה: ידוע לנו כי עלייה וגדילה בתורה, התקרבות לה’ והתדבקות בו, מוכרחת לכלול תפילות רבות לה’, שהרי “ה’ שומע תפילה”, והוא מקור הישועות והחכמות. אך, מדוע לא נאמר כי עצם פעולת התפילה ועבודת התפילה גורמת לאדם להפנים חובתו, ולעורר רצונו שיהיה עוצמתי וגדול יותר, וממילא ירגיש קרבת ה’ ואמונה, שהרי עצם עבודת התפילה מכריחה את האדם לעורר בליבו רצונו ואמונתו בה’, ולקנות קרבתו בכוח הריכוז והמחשבה, המגבירים את הרצון.

וזוהי תוצאה פסיכולוגית- כמו שהאש שורפת. ולא “שכר” או “סייעתא דשמייא”.