ודאי שמותר ורצוי שתעריך את גדולי הדור, אבל קשר אישי צריך להיות לה רק עם בעלה.

ונמצא א”כ ב’ משימות נכבדות בעולמה של האשה: א) החיבור עם בעלה, ע”ד “ואהבת לרעך כמוך”, בכל המובנים. וזה כולל את כל מה שאשה צריכה לעשות בביתה, כי אחר הכל, זהו בכדי להועיל לבעלה. ואת עיקר מירצה ושאיפתה להשתפר בבין אדם לחבירו, ולהגיע לענין “ואהבת לרעך כמוך” תפנה כלפיו. ב) ענין גידול ילדיה, לחיי תו”מ ועבדות ה’. וגם כאן יש עבודה אישית רבה, של סובלנות וסבלנות, וענין של אמונה בהשגחה פרטית, כי הרבה רוגז ודאבון נפש ועצבים ועצבות אפשר לחסוך ע”י שחיים חיי אמונה בה’. ורק אחר כל זאת, יש מקום לעבודה שבין אדם לחבירו, גם עם חברות, שכנות, וכו’.

ולפיכך באמת חשוב מאד ענין החתונה, ולכן בכל הדורות הקפידו בית ישראל לקחת חתן לבתם – אדם שהוכיח את עצמו כבר בתור בחור, כדבוק בתורה, וכאדם שעמל ומתייגע בעבודת המידות. כי אז כל הנ”ל יותר טבעי ופשוט.