חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

(ג) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר:
(ד) וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחשֶׁךְ:
(ה) וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם וְלַחשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד:

ביאור פנימי

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר.
מה משמעות של אמירת האלקים? אלקים מורה על מידת הדין, ואיזה דין יש בבריאת האור? אלא ידוע שאם יש אור גדול מידי, הוא עלול לגרום לשבירת הכלים, וזו הסכנה והדין שישנם כאן.
אמירתו של האלקים, משמעותה התפשטות האור לנבראים.

מהו אור?
הרגשת האדם את הבורא היא אור
.
אור הוא שם כללי לתענוג בחיי האדם. אבל תענוג גשמי שאינו משמעותי, לא יוכל לקבל את השם הזה, רק תענוג רוחני שהוא משמעותי לחיי האדם יוכל לקבל את ההגדרה הזו. נמצא א”כ שאור משמעותו הבנת וקליטת הישות האלוקית בחיי האדם, ובחיים הכלליים, אין סוף של אהבה ורחמים. קליטה זו נותנת תענוג עצום לאדם, והיא האור האמיתי של חיינו.

אומרים חז”ל: “יהי אור” לעולם הזה, “ויהי אור” לעולם הבא. ראה הקב”ה שצדיקים מועטים, עמד וגנז את האור, לצדיקים לעתיד לבוא.

פירוש: עולם הזה הוא הרצונות דקבלה של האדם, עולם הבא הוא רצונות של השפעה. בתחילה נתגלה האור האלוקי במיטבו, אבל נוצר פחד משבירת הכלים, סכנה ודאית, ממילא הקב”ה גרם שתודעת האדם לא תוכל לקלוט את האור העליון, אלא רק מי שהוא צדיק ורוצה אך ורק להשפיע נחת רוח לסביבתו, הוא יוכל לקלוט בחלקי התודעה שלו את מציאות האור העליון, כי ישתמש בו רק לתועלת זולתו, ולא לתועלת עצמית.

“יהי אור”. אומר הזה”ק: המילה יהי מורכבת מי”ה, ועוד י’. י”ה מורים על אהבה ויראה, ב’ היסודות של היהדות, לאהוב את השני, ולפחד שמא ח”ו יגרם לו נזק ופגם. הי’ מורה על צמצום וחושך, כי הי’ היא האות הקטנה והמצומצמת ביותר. מצב שאדם מרגיש שהערכים של האהבה והיראה מצומצמים אצלו, ולא תופסים מקום אמיתי בחייו.
הפתרון הוא אור, דרך ההתחברות לתורה ולמצוות, מאיר לאדם אור מודעות השי”ת, ונותן לו את הכח להרים את הערכים הנ”ל של אהבה ויראה.

“ויהי אור”. מתוספת ו’. הו’ הזו מרמזת על קו אמצעי, שמחבר את הערכים הנ”ל לחיי היום יום, דלכן הו’ היא אות ארוכה, הנמשכת למטה.

(ד) וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחשֶׁךְ: אע”פ שהן האור והן החושך נחוצים ביותר, שהרי יתרון האור ניכר דוקא מתוך החושך, ולולא היה חושך בחיינו, לא היינו יכולים להבחין באור. לולא היה צער בחיינו לא היינו יכולים להבחין בשמחה. מ”מ המטרה של הכל היא האור, כלומר ההנאה והתענוג, הם המטרה של הבורא.

כ”כ משונה, שההנאה והתענוג הם המטרה של הבורא, ובכל זאת העולם מלא ביסורים ומחלוקות… רבינו מסביר, שאין לנו אפשרות להבחין בהנאה ובתענוג שיש בחיינו, כל זמן שהרצון לקבל שולט בנו, ורק כאשר נחבוש משקפיים של רצון להשפיע, נוכל להרגיש כמה תענוג והנאה יש בחיים.

(ה) וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם וְלַחשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה.
מה משמעות קריאה זו? אומר בעל הטורים: לאור יום – בגימטריא זה יעקב אבינו. קרא לילה בגימטריא עשו. עכל”ק.
שם אכדט”ם הוא שם אלהים בחילוף האותיות שלפניו. וענינו – כלים להמשכת מוחין דחיה. לילה (75) הוא מספר אכדט”ם (74) עם הכולל. לומר: “אהב את המלאכה, ושנא את הרבנות”, אע”פ שמוחין דחיה הם המגלים לנו את תמצית החיים של האדם, שהוא הבורא יתברך, מ”מ, האמונה למעלה מהדעת היא הטובה ביותר. ולגוף שלנו קשה מאד להסכים עם תורה זו.
יש לשים לב: בפסוק ג’ מדובר על “ויאמר אלקים”, בפסוק ד’ “וירא אלקים”, בפסוק ה’ “ויקרא אלקים”. סוגים שונים של תפישות שהנברא תופס את האלקים. ראיה היא קשר שאינו כ”כ מורגש חזק אצל הנברא, אבל אמירה היא קשר יותר חזק, וקריאה מורה על הקשר החזק ביותר.

וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד: אומר רש”י: היה צריך להיות כתוב יום ראשון, כפי שנמשך בשאר, יום שני, יום שלישי? ועונה: להדגיש שהקב”ה הוא יחידו של עולם, דאע”פ שנבראו עוד נבראים רבים, מ”מ “ואתה מחיה את כולם”, ואם לא המציאות האלוקית, אין לאף אחד קיום.

slot qris