רבנו הקדוש ה’ברכת שלום’ זצוק”ל מלמדנו שהחברה היא כלי משמעותי ביותר בדרך התיקון שלנו אל עבר המטרה של דבקות בה’ הגדול והנורא מלא רחמים ואהבה.
מאחר ואנו נולדים כ’רצון לקבל לתועלת עצמנו’ ואין ביכולתנו לשנות טבע זה בכוחות עצמנו אנו חייבים חברה שרק באמצעותה נוכל להגיע למטרה זו. כי החיבור מכפיל את הכח של כל אחד מהחברים להתגבר על הטבע שלו שהוא רק לעצמו, וככל שהמכפיל גדול יותר גדל בהתאם כוחו של כל אחד מהחברים להילחם עם עצמו להפך הטבע לקדושה.
אך בכדי שבאמת יהיה חיבור אמיתי שמגדיל כוחו של כל חבר צריך כל אחד לראות מעלת חברו ולא חסרונו.
מי שחושב שהוא גבוה מהחברים (או מי שחושבת שהיא גבוהה מהחברות) כבר לא יכול להתאחד בהתכללות זו, ומפסיד את מכפיל הכח שיכול לבוא לעזרו במלחמת הקודש.
כמה יקר למצוא חיבור עם חברים שמבקשים גם הם את החיבור להשם יתברך מתוך ענווה ואמונת חכמים שהותירו לנו מפת דרכים כה מדויקת.
כמה קשה אותה מלחמה בכוחנו לבד, והבלבול גם.
את אחיי אנוכי מבקש
את אחיותיי אני מבקשת
שעל ידי חבורה שרוצים כולם ומשתדלים באמת ובתמים באהבת חברים ומלחמה על האגו אוכל לעלות מה שלא אוכל בכוחותיי בלעדיהם.
אך אם “ויאמר האיש נסעו מזה” כלומר שאינם רוצים להתחבר עמך זה גרם וגורם שעם ישראל יכנסו לגלות מצרים שהיא המצבים הצרים והיסורים בנפש שכולנו מכירים.
בכדי לצאת ממצרים עלינו לקבל על עצמנו להכנס בעבודה שרוצים להיות באהבת חברים, ועל ידי זה נזכה לצאת ממצרים ולקבלת התורה.
בשמחה ובאהבה
