בסד
אין זה הגיוני שציבור עצום ישבו וילמדו תורה, בעוד אחרים מחרפים נפשם ומסכנים נפשם יום יום בעימותים ובמלחמות עם אויבינו. שום טעם ושום צידוק לא יכניס זאת לתוך ההיגיון שלנו. אף אחד לא יכול לקבל עיוות נורא שכזה.
זה נראה פשוט נורא ואיום, אתה מסתכל על בחורים שפשוט יושבים ולומדים חומר מסוים, וכיף להם, אוכלים ברוגע שלש ארוחות ביום, ומקיימים סידרי לימודים, ומולם נערים ונערות שהורגים את עצמם, פשוטו כמשמעו, במאמץ אין סופי של תרגולים, של מסעות של עשרות קילומטרים וכו’, זחילות, חוסר שינה, סיכון פיזי ונפשי וכו’. האם אפשר להשוות את המאמץ הזה למאמץ הזה?
ומה שהחרדים טוענים, שהעולם עומד על לימוד תורה, האם באמת העולם עומד על בחורים שלומדים את סידרי החוקים התורתיים? מדוע שהעולם יעמוד על כזה דבר? האם יש הבדל בין לימודי תורה באקדמיה, לבין לימודי תורה בישיבות? האם הטענה הזו אפשרית?
תשובה: הם טועים, ולא בזדון, אלא שכך חינכו אותם.
אין תורתם תורה כלל, לימודים של חוקי השי”ת, כל זמן שלא לומדים גם את פנימיותם, ואת הקשר שלהם להקב”ה, אינם נחשבים תורה כלל. ומדוע? מה שאמרו חז”ל שהעולם עומד על התורה, לא התכוונו לסתם לימודים, וכי מדוע שהעולם יעמוד על כך שאדם לומד חומר מסוים? אלא המושג תורה משמעותו לימודים שמורים את הדרך להידבק בבורא עולם. תורה – לשון הוראה, שמורה את הדרך לדביקות בה’, ומורה לאדם איך למסור את נפשו כנגד טבע האהבה העצמית שלו, בכדי לרכוש “ואהבת לרעך כמוך”, בכדי לרכוש “ואהבת את ה’ אלקיך”, בכדי לרכוש את אמונת ה’ למעלה מהדעת, בכדי ללכת נגד הרצון לקבל ולפתח רצון להשפיע.
נכון שהתורה קודש קודשים, נכון שהגמרא נאמרה ע”י תנאים ואמוראים קדושים, אבל כאשר אתה לוקח ספרי קודש, ושם אותם על בהמה, אין קשר בינם לבין הבהמה, ובין הבהמה אליהם. וזה המצב היום, כיון שאין לימודי נפש במוסדות החינוך, ע”כ אין כאן לימודי תורה כלל, אלא רק לימודי חכמה. ולימודי חכמה אינם מצדיקים בשום פנים ואופן את העיוות הזה, שחלק מן האוכלוסיה מוסר את בניו ואת בנותיו, וחלק מן האוכלוסיה אינו מוכן לשאת בעול הזה, ונהנה ויושב על מי מנוחות על חשבון דמם של אחרים. זהו פשוט הפך התורה ממש.
לא יתכן שבחורים שיושבים זחוחים באולם לימוד, ולומדים קצת ומפטפטים קצת, ונהנים מן החיים, יפטרו עי”ז מן המאמץ להשתתף כאן על הגנת ארץ ישראל.
לו היו היום לומדים תורה, זה היה משהו אחר, כי תורה משמעותה שאתה נלחם יומם ולילה באויב האמיתי, שהוא היצרים החייתים שבך, וזו מלחמה לא פשוטה ולא קלה, ממש קורעת עור וגידים, ובמלחמה זו אי אפשר להיות זחוח, עם חיוך מרוח על הפנים, אלא אתה מזהה אויב בתוכך, שרוצה להרוג אותך, ואת כל אשר לך, ואתה חייב לעמוד על נפשך יומם ולילה. אם היו לומדים לימודי נפש בישיבות, והיו מזהים את הנפש הבהמית ואת הנפש האלוקית, ועובדים ולומדים יומם ולילה, במטרה להיות אדם טוב ומטיב, ולהידבק בבורא עולם, זה היה מצדיק. אבל כך באופן הזה, זוהי בדיחה עצובה.
עולם אדיר של ישיבות ומוסדות תורה שחיים בשקר עצום, ועל סמך השקר הזה רוצים להפטר מן השירות למולדת?זה ממש לא יעשה.
כעת, הרבנים וראשי הישיבות, והפוליטיקאים והעסקנים החרדים, אינם משקרים ביודעים ובמזיד, אלא הם סבורים שהשקר שלהם הוא אמת. כי מי שלא עסק בחכמת הקבלה מימיו, לפי תורת הסולם על הזהר הקדוש, אין לו מושג בקשר לאמתיותה של תורה, נח יותר לחיות עם השקר הנורא הזה, וככל שאתה חוזר עליו יותר פעמים, הוא בסופו של דבר מתקבל, אבל הוא שקר.
לפיכך, אנו חיים כאן במציאות שאינה מתקבלת על הדעת, כאשר החלק החרדי של העם ניזון ומתקיים על דם בניו ובנותיו של החלק החילוני שבעם, וזה בלתי אפשרי, ולא יעלה על הדעת. הרי הריבוי בחלק החרדי של העם הוא עצום, ואיך יכולים החילונים שאצלם הילודה בירידה להמשיך לסעוד ולממן את החלק החרדי, ולהגן עליו ביום ובלילה מפני המחבלים הערבים, שמבקשים את נפשינו מבית ומחוץ.
ריבוי האסונות, וריבוי הטבח והרציחות שבכל זאת מתרחשים במגזר החרדי, מעידים עדות גמורה, שאין כאן תורה כלל, שהרי תורה מגנא ומצלא בין בעידנא דעסיק בה ובין בעידנא דלא עסיק בה. במלחמת ישראל בכיבוש העי, נפלו מספר קטן של אנשים, וכבר יהושע הבין שמישהו פגם וקלקל (עכן), בניגוד לרצון השם. ואצלינו אף אחד לא נותן את הדעת על כך?
מדוע אלו שמכונים גדולי הדור, אינם מתפטרים אחרי כל כך הרבה אסונות, מחלות ופטירות בטרם עת של אבות ואמהות צעירים, ומשאירים אלפי יתומים אחריהם, ואחר אסון מירון הנורא וכדומה? סימן שהנהגת “גדולי הדור” היא שקרית, שאם היתה אמיתית, איך מתרחשים כ”כ הרבה אסונות?
אלא הציבור הזה חי בשקר נורא, חי על דמיון שיש לו שייכות לתורה, ובעצם אין שום שייכות, וכדי בזיון וקצף, הגלגלים נעים באוכלוסיה של מעל מליון איש, גלגלי דמיון והזיה, הגובים מחיר כבד של מחלות גוף ונפש.
