בסד
אינני רוצה לדבר על תרגולים טכניים, או על המכניזם הגופני והנפשי העומד מאחורי הציור והדמיון, בלוטת האיצטרובל עם החומרים שמפרישה וכו’. כרגע רק על העיקרון – במקום שאדם חושב שם הוא נמצא, המקום שבו אנו צריכים להימצא הוא גדלות הבורא, דאם לא כן יש צניחה עצומה ברמת חיינו הגשמית והנפשית.
א”כ השאלה היא מה בדיוק אנו צריכים לדמיין בכדי להגדיל את גדלות הבורא בתודעתנו, ובכדי להפוך זאת לשמחה גדולה של חיינו.
א. הטבע
הגישה הטבעית של הרמב”ם – “מה רבו מעשיך הוי”ה, כולם בחכמה עשית, מלאה הארץ קנינך”. להתבונן באיתני הטבע, למי שגר במקומות סמוכים לטבע, להתבונן ביקום, גם בלילה להתבונן באין ספור הכוכבים שיש ברקיע, ומתוך הפסוק “ממעשיך הכרנוך”, לדמיין איך יש כאן כח אין סופי מופשט, שאין לו שום הגבלות, והוא מנהל את כל המציאות של הטבע. לעבור במחשבה על ההרים הנישאים, על העצים, על הכוכבים, ולצייר איך כח אחד שולט בכל אלה, בצורה מדויקת עד להפליא. כל פריט בטבע בנוי בצורה מותאמת ומדויקת לעצמו ולסביבתו. מערכת השמש עם כדור הארץ, כל חוקי הטבע, הכל בנוי בצורה נפלאה מחושבנת ומותאמת לחיי אנושות על הכדור הזה.
ב. העיר
מי שגר בעיר, ואינו נמצא במקומות של טבע, יתבונן בריבוי הבנינים והמכוניות, כל כך הרבה אנשים. ו”ממעשיך הכרנוך”, מליארדים של אנשים הבורא יתברך מפעיל בעת ובעונה אחת. מפעיל לבניה, וללימודים, ולחתונה, ולמסחר, ולהולדה, ולאלף אלפי פעולות. מאפשר להם גם לעשות פשעים, מתוך ההיגיון של יתרון האור מתוך החושך. מביא אותם לכל מחשבותיהם, ופעולותיהם, בחמלה ובאהבה גדולים. הכל בצורה המחושבת והמדויקת ביותר. לצייר איך ישות אחת אין סופית מפעילה את כל המרקם האנושי העצום הזה בלי שום בלבול, אלא הכל מדויק.
ג. הצדיקים
מכיון שהצדיקים דבוקים בבורא העולם יתברך, אפשר לשאוב מהם גדלות הבורא. זה מתחיל מן התנ”ך, כל אחד צריך לבחור לו את הנביא שיותר מדבר אליו מן התנ”ך, כי הנביאים כולם אנשים אלקיים, שמביאים דברי אלקים חיים. דברים מפעימים ומרגשים, לכל מי שמחפש את התגלות הבורא יתברך בעולם הזה. כמו”כ צדיקים מכל הדורות כולם, כי התגלות האור האלוקי היא לפי הכלים, ומכיון שכל צדיק או צדיקה משיג את המציאות האלוקית אחרת, נמצא שאפשר לשאוב מדברי תורה של כל אחד אור אחר לגמרי. והבוחר יבחר. לפיכך צריך לעסוק בדבריהם בזהירות ובכבוד גדול, כי מדובר על אנשים אלקיים, ולסקור את דבריהם לאט לאט, בעמקות גדולה, לראות את האלקים אשר הם מביאים לתודעתנו, בגוונים שונים, בשיטות שונות.
ד. עשה לך רב
ע”י דביקות האדם ברבו, יכול לזכות לרוממות ה’ שמאירה בתודעת רבו. דהנה כאשר מדובר על רב ותלמיד בדרך האמת, אזי הרב משיג את השגות האלוקות בתוך פנימיותו, והן נסתרות בו, אבל ע”י דביקות רוחא ברוחא, זוכה התלמיד לפי שניים, מפנימיותו של רבו.
ה. מתוך עצמי
מתוך התבוננות האדם בעצמו מכיר את גדלות הבורא, כאשר יראה את ההתאמה של אבריו הגשמיים, שהם מפליאים ונפלאים בתפקודם, תפקוד המח והעינים וכו’. כאשר יתבונן במחשבותיו והרגשותיו, שכולם פירות מרצונו יתברך להיטיב לנבראיו, שהבורא מזיז את האדם ע”י הנ”ל, ולהכל יש רק מגמה אחת – לבוא לדביקות בו. או בדרך של שמאל דוחה, או בדרך של ימין מקרבת.
במקום שאדם חושב שם הוא נמצא
אין זו קלישאה, אלא כל קורסי המדיטציה למיניהם ולסוגיהם, רוצים להביא את האדם למחשבה מסוימת, שתכבוש את עולמו.
לפעמים אדם מדמיין משהו מפחיד, וזה כ”כ מוחשי בדמיונו, עד שלפתע פורץ בצעקה. למרות שאין לדמיון שום קשר עם המציאות, אבל הדמיון כ”כ מוחשי, עד שהוא פועל את הפעולה הזו בנפש האדם. ולפי”ז אין שום סיבה שהדמיון דקדושה לא יפעל את אותה הפעולה. אדם יכול לדמיין לעצמו את גדלות הבורא, וזה יכול להביא אותו להרגשות של פחד, או הרגשה של אהבה.
זו המגמה של עבודת האמונה– לצייר את גדלות הבורא המדהימה בצורה כ”כ חיה, עד שזה יפעל על האדם יראה ואהבה.
השפעה על המציאות החיצונית
אומרים חז”ל שאדם משפיע על כל המציאות כולה. אמר רבי אלעזר: עשה מצוה אחת, אשריו שהכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות. עשה עבירה אחת, אוי לו שהכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף חובה.
כולנו חלקים של נשמה אחת, ולכן יש יחסי גומלין ברורים ביננו. ובאותה מחשבה שבה אנו נמצאים, ובאותו רצון, אנו משדרים לשאר חלקי הנשמה. ולא רק שכולנו חלקים של נשמה אחת, אלא שבכל נשמה יש את המכלול של כל הנשמות, וזה נק’ שכינה, השדה החשמלי המאוחד. לכן עלינו להשתדל שרצונותינו ומחשבותינו יהיו כל הזמן מחוברים לציור ודמיון האלוקי, בתכלית הגובה, בבחי’ שיויתי הוי”ה לנגדי תמיד. וזה ישפיע טוב על כל החברה. ואם להפך חס ושלום, אז להפך.
