בסד
משמעות המילים המשונות הללו הן קידמה, ושינוי כוון ממה שהיה נהוג עד כה. החשיבה לכוון שאין אמת מוחלטת, אלא איש הישר בעיניו יעשה. מבחינה מדעית, באה תורת הקוונטים, והראתה שאין אמת מוחלטת, לא ברור אם האטום מתנהג כחלקיק או כגל, לא ברור מדוע 2 אטומים, שנמצאים במרחק רב אחד מחבירו, מתנהגים בצורה זהה, כאילו יש תשדורת ביניהם. לגמרי לא ברור, מדוע האטום מתנהג בצורה מסוימת, וכאשר עין מתבוננת בו הוא מתנהג בצורה אחרת לגמרי. דברים רבים הם בלתי מושגים ע”י החשיבה האנושית, מפתיעים, בלתי הגיוניים, מעורפלים ובלתי מדידים לחלוטין. דבר זה עודד את כוון החשיבה שאין אמת מוחלטת, אלא הכל יחסי, רגעי, וסובייקטיבי.
הדת, התורה והמצוות, שיש בהם מחלוקות רבות, כוונים שונים ומפלגות שונות, כל זה נראה לגמרי מיושן ובלתי אמיתי. בפרט שרבנים רבים נתפסים בשחיתויות נוראיות, ומזה מסיק המון העם – שזה הפרצוף האמיתי של הדת כולה.
ערכי ציונות אינם בטוחים כבר, רבים סבורים ששלום עם הערבים עדיף על ערכי ציונות. כי מה ערך יש לשטחי אדמה, אם צריך להיות במלחמה בלתי נפסקת בגללם, ומה ערך יש לחיים תחת מלחמה? אלא עדיף להגיע לשלום, ולא להיות עם שלילי, שכובש תחת מגפיו עם אחר. ואפילו אלו המצדדים בארץ ישראל השלימה, אינם מרגישים בהשגה גמורה שיש קדושה כאן, אלא רק הסבר טכני, שלעולם לא נוכל לחיות כאן בשלום אם לא נהיה אנחנו הכובשים והשולטים, ומביאים ראיה מהבריחה המחפירה מגוש קטיף.
כמעט לכל ערך מיושן, יש ערך הפוך שרבים דוגלים בו.
ההגדרה המגדרית של גבר ואשה נפלה, גברים רבים מתהפכים לנשים, ולהפך, גברים חיים עם גברים, נשים חיות עם נשים, הערך של המשפחה התרסק היום בעולם כולו, אחוז המתחתנים הולך ופוחת, כי הכל נזיל ופתוח לשינויים. נשים משרתות בצה”ל בתפקידי גברים, ולהפך.
גם הקודים של הלבוש נעשו בלתי קבועים, ונתונים לשינוים בלתי צפויים. עגילים אצל גברים. תכשיטים מוזרים אצל נשים. האמת של היום, נעשית שקר מחר, ולהפך.
הקודים של המוסיקה נעשו נזילים ובלתי צפויים, גם ערכי הכסף, הכלכלה והשוק עוברים טרנספורמציה ושינוי. המוסר מקבל שינויים רבים, ואינו יציב ומוצק: המתות חסד לגיטימיות, הפלות וכו’. דברים שפעם נחשבו כלא מוסריים, היום נחשבים כשיא הקידמה.
כל זה מצית מלחמה אדירה בין 2 האג’נדות הידועות: אג’נדת הקידמה, ואג’נדת המסורת והדת. אג’נדת הקידמה טוענת שאג’נדת הדת היא כפייתית, מיושנת, לא רלוונטית לחלוטין היום, כופה הדתה בכל אגף ובכל מצב, ואינה מאפשרת ישור קו עם האנושות, אלא לוקחת אותנו אחורנית. האנושות מתקדמת לקראת שוויוניות, הכלה, סובלנות, ללא הבדלי: מין, דת, מוצא, גזע. ואילו אג’נדת הדת צועקת השכם והערב גזענות: “אתה בחרתנו מכל העמים”, אנחנו העליונים, אנחנו המיוחדים – אסור לנו להתערב ולהתחבר עם אף אחד, אלא לדאוג לבידול מוחלט. כל זה נראה כתורת הנאציזם בעיני אג’נדת הקידמה.
לעומתה, אג’נדת הדת צווחת מרה על התרסקות המשפחה, על התרסקות ערכי ארץ ישראל, ערכי כשרות, גיור, טשטוש של הבידול ביננו לבין העמים, טשטוש של השבתות והחגים, של כל קשר לזהות יהודית, לוח הלימודים במוסדות לימוד רבים מראה ללא בושה – אין תנ”ך, כי זהות יהודית נוגדת לחלוטין את אג’נדת הקידמה.
מלחמה עצומה מתרחשת בכל החזיתות האפשריות בנושאים הללו, החל מעמך ישראל בכל מקום, וכלה בחקיקת חוקים בכנסת. הרבה זעם, שנאה, הכפשה, נזרק מצד אחד לצד השני. זלזול רב מכל צד לצד השני.
מה המקור של 2 האג’נדות הללו, ומה הפתרון למלחמה הזו?
תשובה: המקור הוא אני.
גם אצלי יש 2 אג’נדות כאלו. בורא ונברא. נשמה וגוף. רצון להשפיע ורצון לקבל. אני בעצמי חי באופן שאין לי אמת אחת, אלא הכל סובייקטיבי והכל נזיל. האם אמונתנו בבורא היא קבועה? האם נאמנותנו לבורא היא קבועה? ודאי שלא, פעמים רבות אנו נאמנים לעצמינו ולא לבורא. וגם בזמנים שאנו מקיימים תורה ומצוות כהלכתם, האם אנו עושים זאת מתוך אמונתנו בה’? או מתוך חינוך והרגל וכפיה חברתית? האם אנו מקיימים את המצוות מתוך אהבה לה’?
רואים אנו שגם לנו אין אמת אחת קבועה, אלא כל הערכים נזילים ביותר. מן המצב שלנו נמשכת הרוח הזו, שאין אמת אחת, אלא איש הישר בעיניו יעשה, וניתן לשבור את כל המיתוסים האפשריים.
כל אלו שנלחמים בתופעות שמחוץ להם, ידעו שלעולם לא יבוא הפתרון מהם ומשכמותם, כי הבעיה אינה שם, וממילא הפתרון גם הוא אינו שם. הבעיה נמשכת מן הפרוגרסיביות שבתוך נפשינו.
למשל: אם אני צועק על אשתי, וחובט בה, הרי זה בא מתוך כך שאינני מאמין במציאותו של בורא עולם שציוונו על אהבה, ואסר לנו את השנאה. נמצא, שאצלי בעצמי אין כלל אמת אחת יציבה, אלא האמת מטולטלת לחלוטין. כל כשלון שלי, כל חולשה שלי, אומרת שאין אצלי אמת ברורה, אלא הכל בגדר “יעלו שמים, ירדו תהומות”. הדברים הללו אצלי, הם היוצרים בציבור הכללי את הכפירה באמת אחת ויחידה, המשיכה שלי לרפורמות ולשינוים ולהקלות בכל חזיתות הדת, האנושית והאלוקית, היא היוצרת מסביב את הרפורמות השונות.
אשר ע”כ כל הצדיקים והקנאים למיניהם, אשר פוערים פיהם על אנשי הקרן החדשה ושותפיהם, ומציגים את עצמם כצדיקים גמורים אשר דואגים למצב הרוחני של העם, כל זה בדיחה גדולה, כי אנחנו בעצמינו הגורמים לכל התופעות הללו, וממילא “כל הפוסל במומו פוסל”.
דבר זה ניתן לתפישה אמיתית, רק אצל העוסקים בתורת הנפש ובחכמת הקבלה, כל השאר חיים בבועת שקר אווילית, מצחיקה ומדמיעה, ואינם מסוגלים להבין את הנכתב כאן. ולא עוד, אלא הנכתב כאן עלול להצחיק אותם עד דמעות, אבל צוחק מי שצוחק אחרון. הצוחק אחרון הוא תמיד בורא העולם, הוא אומר את המילה האחרונה.
אשר על כן, אין לקוות כלל לזהות יהודית אמיתית מכל הלוחמים הנפלאים בדרך ה’. וחבל בכלל להצביע לכל לוחמי הדת הללו, באשר כלל אינם בכוון הנכון. עדיף לגמרי לשים פתק לבן, ולא להצביע לאף אחד.
