בסד
מבנה האטום:
פרוטון – קו ימין (חיובי).
אלקטרון – קו שמאל (שלילי)
ניוטרון – קו אמצעי.
גרעין האטום – פרוטון וניוטרון – כלומר הגרעין של כל חלקיק הוא דוקא ימין ואמצע. השמאל רק נלוה, דהנה השמאל הוא ראיית המציאות ע”פ הרצון לקבל, שאז המציאות נראית שחורה מאד, וזה אינו עיקר, אלא רק נלוה למערכת, בכדי לייצר תפילה.
גרגר חול לעומת פיל אפריקאי, כך יחס הגודל והמסה בין האלקטרון לפרוטון, זה אומר שהשמאל צריך להיות הרבה פחות משמעותי מן הימין, כי אחר ככלות הכל, השמאל הוא ביקורת עצמית, שנוגדת לגמרי לאמונה, ומשתמשים בה רק לצורך תפילה, אבל אין לה חשיבות בפני עצמה.
המסה של האטום נקבעת לפי הפרוטונים והניוטרונים, אולם המסה של האלקטרון זניחה.
הפרוטון והניוטרון קבועים, משא”כ האלקטרון מסתובב ללא הרף במהירות גדולה, רומז לרצון לקבל שאינו במנוחה, אלא יש בו תמיד חסרון לקבל, אשר דוחף אותו לתנועה.
אין יודעים את מקום האלקטרון, רומז שהביקורת העצמית ובחי’ הרצון לקבל, אינם מציאות באמת, אלא מציאות אשלייתית בלבד, כי יש להם תפקיד מסוים, ואחר שימלאוהו יעלמו.
יש מרחק גדול בין הגרעין לבין האלקטרונים, הרוב (למעלה מ 99%) ריק לגמרי, יוצא שהרגשת חומר היא ברובה אשלייתית, העיקר הוא דוקא הבורא שאינו תופס מקום וזמן.
הפרוטון מושך את האלקטרון, כלומר הכח החיובי מושך את הכח השלילי, כי לפי איכות הכח החיובי באדם, כך מתגלה גם כח שלילי, דלפי גודל האמונה של האדם בגדלות השי”ת ובטובו, כך מתגלה באדם כפירה, ולפי גודל רצונו להיטיב לזולתו, כך גם קם כח התנגדות אגואיסטי אשר מתנגד לכח ההשפעה לזולת, זהו חוק של ניוטון, שלפי מידת הכח אשר מושקע בזריקת כדור, כך בדיוק הוא חוזר אליך חזרה.
מספר הפרוטונים בכל יסוד הוא שונה. זה מה שמבדיל בין יסוד ליסוד, כמה כוחות השפעה שיש בו. דהנה כשם שאין פרצופיהם דומים, כך אין דעותיהם דומות, ולכן מבנה הפרוטונים בכל חלקיק הוא שונה.
חלקי האטום עצמו נקראים קווארקים.
