חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

חיים בלי חשק – תשפ”ג

 

בסד

 

 

פעמים רבות אין לנו חשק, אין לנו חשק להתפלל, אין חשק לעשות מצוות, אין חשק לכל היהדות הזו. מין עצבות שמתגנבת אל הלב, ומכבידה ומיאשת מכל דבר שקשור לקדושה. מין אפתיות ואדישות שנובעת באמת מחוסר תוצאות נראות בשטח של הצלחה דקדושה. מה עושים?

 

מאין בא חשק?

אמרו חז”ל: “עין רואה ולב חומד”, כאשר העינים הפיזיות, או עיני השכל, מבחינות בתענוג, הן מביאות את המידע הזה לידיעת הרצון לקבל, ואז הרצון לקבל רוצה וחושק. ככל שעומק הרצון יותר עמוק, אזי התענוג יותר גדול. והחשק וההשתוקקות יכולים ליצור כאבי נפש עצומים באדם, כאשר מיחל, ואינו מוצא פורקן ומילוי וסיפוק לחסרונותיו.

 

מנין בא חוסר החשק?

מזה שהאדם לא רואה תענוג, העין לא רואה, והלב לא חומד. מצב זה בא מאת הבורא יתברך, הוא מביא את האדם למצב שאינו רואה תענוג בכלום. מין מצב משבר, קיר אדיש, מתוסכל, מיואש. הבורא מטמיע בנו את חוסר החשק. מדוע? כי הוא רוצה שנתייסר, היסורים מביאים תסכול, חיפוש, הוא רוצה שנחפש אותו. יתרון האור ניכר דוקא מתוך החושך. לכן אנחנו לעיתים, או אפילו לעיתים קרובות מאד, מוצאים את עצמינו בלי חשק לכלום, ובכלי חשק לחיות בכלל.

באופן פרקטי, מצד סיבה ומסובב, הסיבה שאין לנו חשק ליהדות, ולפעמים אין לנו חשק לחיות בכלל, הוא מטעם שאין לנו אמונה בבורא עולם.

המציאות האלוקית היא מציאות של אהבה מוחלטת, והיא מנווטת את כל האדם לכוון של ההשתפרות הזו, אבל זה נעשה באופן מאד מדורג, מוסתר, כי הכל מתנהל הפוך על הפוך, לפי חוזק החושך והשחיתות, כך אח”כ מתגלה האור.

 

מה עושים כאשר אין חשק?

אין חשק לחיות.

אין חשק לאשה.

אין חשק להתפלל, ללמוד תורה.

אין חשק להתאמץ למען חברים.

התשובה לכל אלה היא האמונה באלקים חיים, ההתעלמות מההבנות שלנו, ומההרגשות שלנו, אלא הליכה במחוזות מאירים ומוארים של נצחיות השי”ת, של אהבתו וטובו האין סופיים. אנו בצורה דווקנית, עיקשת, ואפילו מלחמתית, צריכים ללכת לפי דעת התורה, ולא לפי הרגשתנו והחשק שלנו.

אין חשק לחיות – צריך לחיות בלי חשק, כך הקב”ה רוצה, “לכתך אחרי במדבר, בארץ לא זרועה”. הוא בוחן אותנו, אם אנחנו אוהבים אותו, ומוכנים ללכת אחריו גם בלי חשק. אח”כ, נזכה בחשק גדול לחיים.

אין חשק לאשה – לאהוב אותה בלי חשק, התנהלותנו אינה לפי חשק. לעשות עבודה לראות את החיוב שבה, את המעלות שלה, את היופי שבה. ככל שנפעל פעולות ודיבורים טובים איתה בלי חשק, אח”כ נראה יותר ויותר את יופיה.

אין חשק להתפלל, ללמוד תורה – צריך לבוא לבית הכנסת, בלי חשק, להתפלל בלי חשק, ללמוד תורה בלי חשק. איננו יכולים לתפקד כמו ילדים קטנים, לפי החשק. אין לי חשק היום ללכת לבית הספר, האם ההורים יניחו לילד לא ללכת לבית הספר, רק בגלל שאין לו חשק? האם ההורים יניחו לילד לא לאכול, בגלל שאין לו חשק? הרי ודאי שאינם יכולים לוותר לו, בקשר לדברים נצרכיים וקיומיים. מצב זה דומה גם לחולה, שמחמת מחלתו המכבידה, אין לו חשק לאכול, ואין לו חשק לשום דבר, האם עליו לתפקד באופן הזה, לשתף פעולה עם מחלתו, או שעליו לציית לרופאים שמורים לו מה לעשות?

כמו”כ במצבים הרוחניים שלנו – אין  לנו לציית למצבי הרוח המשתנים שלנו, אלא אנו צריכים להיות כפופים להבורא יתברך. “עשה לך רב, וקנה לך חבר”, צריכים לפנות לרב ולחבר, שנמצאים מחוץ למערבולת השכרון שלי, שיורו לי מה לעשות. אין חשק להניח תפילין – אניח תפילין בלי חשק. אין חשק לשמור שבת – אשמור שבת בלי חשק, אין חשק לבוא לישיבת חברים – אבוא למעלה מהדעת, בלי שום חשק.

בסוכות אנו אומרים “בערבי נחל לשעשעך”, השעשועים הגדולים ביותר של האלקים הם כאשר אנו מקיימים מצוות, כמו ערבי נחל, בלי טעם ובלי ריח, ובכל זאת אנו מחשיבים זאת כמצוה, ומקיימים הכל בלי חשק, למעלה מהדעת. אז הקב”ה מאד נהנה ממצוות כאלו, כי הן מעידות על אהבה אמיתית, “לכתך אחרי במדבר, בארץ לא זרועה”.

אנחנו צריכים להיות חיילים של הקב”ה, חיילים לא עובדים לפי חשק. מקבלים פקודה – מבצעים, הולכים בכח עם עצמם, גם אם אין כלל חשק. כך בנוי הצבא. גדלותו יתברך האין סופית, אהבתו העצומה אלינו, צריכה לתת לנו את הכח לעבוד גם בלי שום חשק.

כאשר אדם מקיים ללא חשק, אח”כ מאיר לו אור השי”ת, ומקיים עם חשק ואהבה גדולים, אז נפתחים מעיינות הלב, ויש זרימה גדולה באפיקי הנפש, זמן תענוג רוחני וגן עדן.

 

slot qris