תשובה:
אחד מתפקידיה החשובים של האשה הוא ללדת ילדים, זו חובתה ע”פ התורה, וזו גם זכותה. ומחמת הילדים גם ההורים מישרים את עצמם, כפי שכתבת.
מה שהרב”ש אמר לבתו הוא בענין האהבה, כי ברגע שיש לאשה ילדים, הרי אהבתה נתונה לילדים, ואין אהבתה נתונה במאה אחוזים לבורא העולם. זה טבעי שתהיה אהבה לילדים, אבל מצד שני כתוב: “ואהבת את ה’ אלקיך בכל לבבך”.
אבל אין זה מחויב להיות שאשה תירד מדרגתה, כפי שארע עם בתו. כי אשה צריכה לשלב בין ב’ הדברים הנזכרים, שהם אהבת ה’ ואהבת הילדים. והדרך לשלב ביניהם היא לאהוב את הילדים, מטעם שכך מצוה הבורא. ואז אפשר להשיג את ב’ האהבות גם יחד משולבות.