שאלה

אשתי שואלת: “בעקבות הרצאתך על פרשת ויקרא. השאלה: בנוגע לעבודה הפנימית של: “רצון של קדושה” .. “רוצים להקריב עצמם עולה ל-ה’”.

א. אם ברצוני ליישם את “העבודה הפנימית” הזו הלכה למעשה. האם אני יכולה לעשות זאת בקרב אנשים שאינם בדרך של רצון לעבודה פנימית דומה (כלומר של אהבת הזולת וה’)? האם לא יתכן מצב שאנשים ינצלו/יפגעו בי או בקרובים אלי? ב. אם אדם מסוים עושה משהו שאינו לרוחי (פוגע ברכוש או ילדים גם מבחינה נפשית). האם כדי לרצות אותו, כדי שיהיה לו טוב, עלי להתפשר? האם עלי לבקר אותו, ולהוכיח אותו על כך? או אולי להבליג ולהניח לו”.

תודה

בברכה,

……………………

תשובה

לכב’ משפחת …………….. שלום וברכה.

א) ענין אהבת הזולת באופן קבוע ומאסיבי כדאי לקיים בקרב אנשים שגם הם באותו מסלול, אבל זה לא מסיבת שלא ינצלו אותך, אלא מסיבת ש”אחרי הפעולות נמשכים הלבבות” (ספר החינוך), וכיון שאדם משקיע בזולתו, הרי מתעורר להדבק ולאהוב את זולתו, ובאם זולתו חי חיי איגואיזם נמצא שהוא נדבק באיגואיזם. ולכן כדאי לקיים אהבת הזולת באופן יזום בקרב חברה כזו, שבעצמה משתדלת להתעלות במישור האנושי, וממילא אדם נדבק באנשים טובים, ומתעלה אף הוא.

אבל באופן מזדמן אפשר וראוי לעשות חסד עם כל אדם. ובענין אם ינצל את טוב הלב, ואת העבודה העצמית שלך, או לא, זה כבר נתון לעדינות נפשך, כי יש אנשים שמאד רגישים לרכושם, וע”כ רגישים לכל ניצול, ויש אנשים שלא כ”כ אכפת להם מרכושם, ויותר אכפת להם שיוכלו להטיב עם השני, וזה בעיניהם הרכוש האמיתי. ובזה א”א לקבוע גבולות לאחרים, אלא כל אחד יקבע לעצמו את הגבול, לפי מצבו.

ב) 1) התיקשורת האנושית מתחלקת לה’ דרגות:

ניקח לדוגמא מקרה שאדם מסוים פוגע בילד, כך הן אפשרויות התגובה, מהקל אל הכבד, לפי סדר עולה של אגרסיביות:

א) שאלה: האם נראה לך שהתנהגות כזו טובה עבור הילד?

ב) הצעה: אני מציעה שלא תתנהג כך לילד, זה עלול לפגוע בו.

ג) בקשה: אני מבקשת שתפסיק לפגוע בילד!

ד) דרישה: אני דורשת שתפסיק להתנהג בצורה חיתית כזו לילד.

ה) התקפה: אני פונה למשטרה עמ”נ לעצור אדם מסוכן כמוך.

התגובות שלנו צריכות להתבצע לפי שיעור החומרה של הפגיעה. אבל באופן כללי בד”כ, באם המצב בשטח באמת לא חמור, אזי צריך להשתדל שלא לעבור את סף התגובה הא’.

2) באופן כללי אם נבדוק את עצמינו לגבי כל פסול שאנו מוצאים בזולתינו, נמצא אותו גם אצל עצמינו, ואולי בצורה הרבה יותר ברוטאלית ומבישה מאשר אצל זולתינו. ולכן שומה עלינו, בזמן שאנו רואים פסול בזולתינו, להבין שהוא בסך הכל משקף את המציאות שלנו עצמינו. ולכן אנו צריכים לתקן את עצמינו. משל למה הדבר דומה? לאדם שעובר על יד מראה, וניבט לו שם אדם שפניו שחורות, ע”כ עומל לנקות את המראה בעזרת חומרי ניקוי. ודאי שלא ישיג שום תוצאות, כי צריך לנקות את עצמו…

בכבוד רב. אמג.

Cart
  • No products in the cart.