לכב’ …………………………… שלום וברכה.
אכן את צודקת שאין לאדם לקנאות בחבירו, מטעם שהכל מידי שמים. אני סבור שאת צריכה לבקש ממנו בדרכי נועם להפסיק בחדירתו לתחום מומחיותך, לא להתרגז, לא ליצור אטמוספירת טרור. מאידך גיסא באם אינו נענה לדרישתך, עלי לנקוט בב’ פעולות:
א) להאמין שהכל מאת השי”ת, והכל לטובה, ולא להתעצבן או להתרגז, אלא להמשיך לעבוד בתחומך, ובאם את טובה, המטופלים ירצו לבוא אלייך ודוקא אלייך.
ב) במקביל זכותך גם לברר על מקומות עבודה אחרים, אולי תמצאי מקום עבודה טוב יותר, שבו את מסוגלת להרויח יותר. אולם אין להודיע על עזיבה בשום אופן במקום העבודה הנוכחי, עד שלא מצאת מקום שהוא ודאי יותר משתלם וכדאי עבורך מן המקום הנוכחי.
בכבוד רב